יצירת הבנה במערכות יחסים

הוא בחר בעלבון ובכעס מול חבר שלו במקום לשתף בצורך שלו.

יש לו צורך בשיתוף ועידוד בתקופה בה יש לו התמודדות לא פשוטה מול בת הזוג שלו.

הוא קיווה שבגלל החברות הקרובה שלהם ובגלל שהוא היה עבורו כשהוא התגרש, החבר יתעניין יותר,ישאל.

הוא גם זרק לו,ככה בקטנה, שעוברים עליו ימים בלתי נסבלים ושהוא מרגיש אבוד.

איזה עוד דגל הוא צריך להרים כדי שהחבר הזה, שקורא לעצמו חבר טוב יטרח להתעניין בו?

והבלון של העלבון והכעס גדל ותופח.

הימים עוברים, החבר שם לב שהוא כבר פחות זמין לו, אבל אין משהו על פני השטח שרומז שהקשר בבעיה.

בינתיים הוא קם כל בוקר עם העלבון והכעס, גם ככה קשה לו עם בת הזוג שלו ואז גם החבר שלו לא נמצא עבורו והוא פשוט מתמלא במירמור, ישן עם זה, ממחיז את זה ומתמלא באכזבה.

ביקום מקביל, הצד השני של מערכת היחסים, מבין שמשהו קורה אבל לא בהכרח מפרש את זה כמשהו שקשור אליו.

עד עכשיו ברור.

והם חברים, אז למה אין דיבור על זה?

התשובה היא חשיפה.

הימנעות מחשיפה.

לא כתבתי חשיפה בכותרת הפוסט, כי מרוב לחץ הרבה אנשים היו פשוט בורחים.

רק מהמחשבה שהפעולה שיוצרת הבנה במערכות יחסים היא חשיפת רצונות וצרכים, זה היה גורם לסגירת דלתות וחלונות באופן מיידי.

האפשרות להיתפס חשוף, פגיע ,טועה, אולי להיתפס כחלש בטעות, אולי ידחו אותי או את מה שאני מבקשת או יבטלו את הבקשה שלי, אולי התדמית שלי תיסדק בעיני עצמי או בעיני אחרים, כל אלו ועוד כאלו  גורם לנו לפעמים לזוז באי נוחות בכיסא שלא לומר להתכווץ ולהעדיף שלא.

עדיף שלא להיות במקום החשוף הזה, שלא לעבור דרך זה.

אנחנו מעדיפים לפרש את המציאות להגיד למה לא כדאי לשתף.. ומה זה יועיל בכלל, מכניסים את השיחה המכאיבה הזו פנימה, סוגרים אותה בתוך עצמנו.

אבל מה זה בעצם להיות חשוף?

זה לבטא, לתמלל את נקודת המבט שלי, את הצורך שלי, את מה שאני חוויתי או הבנתי מהסיטואציה.

זה לא אומר שזה היה מכוון, זה לא אומר שאני אשמה, זה לא אומר שהאחר אשם.

זה לא אומר שאני פחות, זה לא אומר שהאחר יותר.

זה לא אומר שאני חלשה שאני משתפת בצורך שלי וזה לא אומר שהאחר קורבן כי הוא שיתף בצורך שלו.

זה אומר שלנהל שיחה פתוחה זה לתרגם המושג השחוק – אותנטיות, הלכה למעשה.

 זה אומר לנהל שיחת קירוב לבבות, שמייצרת איזושהי הבנה לסיטואציה שכבר התקיימה.

הבנה.

בהירות של נקודות מבט.

לא קבלה.

לא  הסכמה.

לא מחייב המשך קשר והמשך מערכת יחסים.

לא מחייב שהפתרון יהיה לשביעות רצוני.

כן מתאפשרת הקשבה .

הקשבה של שני הצדדים.

כן יש אפשרות לקחת את עצמנו ואת מערכת היחסים למקום חדש, עמוק יותר, קרוב יותר.

כן זה מאפשר לצד השני, להביע התנצלות אם היתה פגיעה, להבהיר את כוונותיו, להבהיר מה לא היו כוונותיו.

לעיתים זה מאפשר לצד השני לתקן, לשנות. להגיד תודה שאמרת לי.  

אפשר לראות איך בזכות שיחה פתוחה וחשופה כזאת, האויר שמילא את הבלון הענק של תיסכול, כעס ואכזבה משתחרר ברכות.

כלי המלחמה מונחים ויש מרחב להיווצרות של משהו חדש.

יש מערכת יחסים שאתם מחזיקים בה כעס עצור?

כששיתפו אתכם בצורך, האם הסכמתם להקשיב, להסביר שלא התכוונתם לפגוע?

למה שווה לי להיות חשופה ולעבור דרך זה?

כי מבין כל האפשרויות הקיימות, יש לנו גם הזדמנות להעמיק מערכת היחסים ולהגיע לקירבה מסוג חדש לגמרי.

בפעם הבאה שהרגשות שלכם עולים על גדותיהם, תוכלו לחזור לפוסט הזה

ואם זה כבר עכשיו ואתם לא מצליחים לחשוב ישר מרוב הצפה של רגשות, בואו נדבר.

 יש לכם אפשרות לייצר לעצמכם יותר תנועה, זרימה ורווחה נפשית ביום יום שלכם.

התמונה מPhoto by LinkedIn Sales Solutions on Unsplash