להיות עצמאי או לא?
תלוי אם במקום שאתם נמצאים אפשר לממש את היכולות שלכם, כמו שאתם רוצים.
בעצמאות כמו בהורות, יש דברים שחווים רק אחרי שקופצים למים. מה שחשוב לפני ותוך כדי, זה לזכור את מטרותיכם המקוריות
בגיל 26 הפכתי להיות עצמאית. זה הגיל הכרונולוגי.
לפני שקיבלתי את ההחלטה, פחדתי, התלבטתי, לא ידעתי איך תרגיש לי החוויה ואיך אסתדר.
מה שכן ידעתי, זה שכדי לממש את מה שאני רוצה להיות, אני צריכה להיות עצמאית.
לא היתה מסגרת מתאימה כשכירה בתחום האימון, בעיקר מכיוון שלהיות שכיר ולאמן בעלי עסקים זה יוצר פער בדוגמא האישית.
כשאני חושבת על זה, הגיל הרעיוני, התודעתי, שבו בחרתי להיות עצמאית, זה הגיל בו הבנתי שנגמרה לי הקוביה למימוש הפוטנציאל שלי, כפי שרציתי לממש אותו ברגע נתון.
מאז הבחירה הראשונית הזאת מלפני 15 שנים, שאלת מימוש הפוטנציאל ברגע נתון, היא שאלה שאני מעמיקה בה יותר ויותר בעסק ובחיים.
אני שואלת את עצמי האם אני נמצאת במקום שבו אני יכולה לממש את הפוטנציאל שלי כפי שאני רוצה כן או לא?
משם אני פורטת את זה זה לחשיבה העסקית שלי, מה מעניין אותי? מה אני רוצה? עם איזה לקוחות אני רוצה לעבוד ולמה?
באילו תכנים שאני רוצה לגעת?
מה ההשפעה על העתיד העסקי שלי? על ההתפתחות שלי?
מה הפחדים שלי? מה מעכב? מה מפריע לי להיות איפה שאני רוצה?
היום אני מבינה הרבה יותר, עד כמה חשוב לפנות זמן בתוך השוטף, לחזור לבסיס ולשים את השאלות האלו מול העיניים.
היו שנים שלא פיניתי מספיק זמן ליצירת האסטרטגיה המתאימה לי .
כשהתחלתי לעבוד כעצמאית, היה חשוב לי להצליח. לייצר לעצמי את הקלניקה שלי, להקים עסק, לייצב אותו, לייצר שיגרת הצלחה.
כדי לייצר את השיגרה הזו, נדרשתי ועדיין נדרשת לפעול בכל האגפים: להיות מקצועית,להמשך ללמוד, יצירתית, לטפל בכספים, לטפל בשיווק, ליזום. אקשן.
המון אקשן שנתן לי מלא אנרגיה וסיפוק. הרגשתי משמעותית ומלאה מהמפגשים עם אנשים. נדהמתי משינויי החיים מההשפעה שלי בעולם.
הסיפוק הזה מהנתינה והלמידה ממש מיסטלו אותי. אני מודה.
נשאבתי לעשייה וההנאה מעשייה שלא שמתי לב שכבר עבר זמן, העסק שלי התייצב וגדל, השנים עברו ולא השארתי לי זמן לבדוק לעומק עד כמה אני קרובה למטרות הבאות שלי.
לא הרגשתי צורך לבדוק לעומק. על פני השטח היתה תחושה שאני מתקדמת בבטחה לכיוון נכון. הרגשתי שקלטתי את ה”קטע” בלהיות עצמאית. לאהוב את מה שאתה עושה וגם ש”צריך” לעשות הרבה, איכותי ומהר לאורך זמן.
לא ידעתי שזה לא מה שמחזיק את בעל העסק באנרגיה גבוהה לאורך זמן…
כשהבן הבכור שלי נולד, הריצה נעצרה. פיזית הייתי צריכה לעצור.
לא רציתי כל כך לעצור. היו לי רעיונות לפרוייקטים חדשים מיד לאחר הלידה הראשונה.
כנראה הפרוייקטים שתיכננתי לעצמי לא היו כל כך מדויקים לי, כי העצירה הטבעית שיוצרת הבאת ילד לעולם, הפכה לעצירה גדולה יותר.
הבן שלי לימד אותי קצב אחר.
הבן שלי לימד אותי לשאול שאלות חדשות ואת היתרונות שיש גם בקצב איטי. שלפעמים, דווקא להיות במוד מאד איטי זה להשיג דברים הכי מהר, שאם מורידים את הקצב אפשר לגלות עוצמות, יצירתיות וידע עצום כשלא מתפנים אליו כשעסוקים בלרוץ ממשימה למשימה.
העצירה הזו גרמה לי לעשות עצירה וחשיבה מחדש על החיים והעסק שלי.
עלו פתאום תובנות על כך שחסר לי ידע בכדי להגיע למדרגה הבאה שלי ועלו שאלות על שחיקה, תקיעות, חוסר ודאות, חשק, מציאת החשק.
חזרתי לבסיס החשיבה של מה זה נאמנות לעצמי?
מה זה איזון בחיים?
מה זה איזון בעסק כפי שמתאים לי?
מה זה באמת עסק הישגי כפי שאני רואה אותו כיום?
הלכתי ללמוד על הצלחה הישגיות ואיזון מעוד זויות מודעות ולא מודעות ,כדי לפצח את הדרך למטרות הבאות שלי.
כתוצאה מכך, הבנתי לעומק את חשיבות העצירה והתיכנון על עצמי ובזה אני ממקדת את העשייה העסקית שלי היום. ביצירת אסטרטגיה אישית להצלחה של בעלי עסקים ואנשים פרטיים.
הטיפים שלי לעצמאיים מתחילים או עצמאים ממשיכים … הם להקדיש כמה שיותר זמן לתיכנון של העסק שלכם בהתאם לחלומות שלך, לתפקידים שיש לכם בחיים, לעתיד שאתם רוצים ליצור, כפי שהכי מתאים לכם. אל תפחדו לשאול, אל תפחדו לרכוש ידע. אל תפחדו לראות.
לשים לב שאתם בודקים כל פעם בשוטף, אחת לחודש לפחות, אם התיכנון המקורי עדיין תקף לגביכם או שיש מקום לעידכון גירסה.
בהצלחה בכל בחירה שלכם בחיים ובעסקים ותזכרו, שכל רגע ניתן לבחור מחדש.
ואם התחברתם ,אולי יש עוד אנשים בסביבה שלכם שצריכים את התזכורת הזו גם עבורם? שתפו אותם והזכירו להם לברר אם העסק שלהם תואם לתפקידים שלהם כיום?