מפסיקים להיות פוטנציאל

איך אתה ביחס לפוטנציאל שאתה? אנחנו מתנהלים בחיים, עם ההגשמה בפועל של מי שאנחנו ויחד עם הפוטנציאלים שלנו. לעיתים, אנחנו לא נוגעים בפוטנציאל כי אנחנו לא יודעים איך. מאיפה להתחיל בכלל לדבר עליו?

 איך אתה ביחס לפוטנציאל שאתה?

אנחנו מתנהלים בחיים, עם ההגשמה בפועל של מי שאנחנו ויחד עם הפוטנציאלים שלנו.

האישה שאני רוצה להיות, בת הזוג שאני רוצה להיות, האמא שאני רוצה להיות, בעלת העסק שאני  רוצה להיות ,החברה שאני רוצה להיות, האחות שאני רוצה להיות וכדומה.

חלק מהרצונות והתפקידים שלנו ממומשים במלואם.

חלק נוסף מהרצונות והתפקידים שבחרנו לנו, נמצאים בדרך למימוש. אנחנו ממש רואים את  המטרה, את  הדרך ואיך משלב לשלב אנחנו מתקדמים ומתרחבים לעבר מה ומי שאנחנו רוצים להיות.

כל פעם שאנחנו במימוש של השאיפות והחלומות שלנו, בתוך התפקידים והרצונות שבחרנו לנו בחיים, אנחנו מרגישים סיפוק, התקדמות, תנועה.

לעיתים, יש פוטנציאל של תפקיד שאנחנו רוצים להיות, לגדול אליו, להגשים אותו, שהוא נמצא שם, אנחנו יודעים שהוא הולך לצידנו, קם איתנו בבוקר וגם הולך איתנו לישון. הוא שם ולא נוגעים בו. זו יכולה להיות גם איכות מסוימת, תכונה או הרגשה שאנחנו רוצים להכניס לחיינו והיא הולכת איתנו, לידנו כאיזשהו רצון.

זה יכול להיות תפקידים כמו להפוך ממנהל לסמנכ”ל, להפוך מעצמאי קטן ליזם, להפוך תחביב לעסק, לכתוב ספר או להוציא לאור ספר שכתבתי, לדעת לבשל מצוין, ללמוד לימודי משחק, פיתוח קול, לרוץ מרתון, ללמוד צילום, לעבור לשלב העיסקי ההישגי הבא שלי, לדייק את העסק הקיים, להבין במה אני הכי טובה ומה הערך המדויק שלי, מה באתי בכלל לעשות פה? ועוד ועוד.

אנחנו לא נוגעים בפוטנציאל כי לעיתים אנחנו לא יודעים איך.

מאיפה להתחיל בכלל לדבר עליו?

לעיתים הפוטנציאל מכוסה באיזה ערפל או אבק של הרבה שנים על המדף …

לעיתים הוא כל כך מאובק שאולי לא כדאי להתעסק עם כל הבלאגן הזה עכשיו? חוסר ודאות, בלבול אולי מאמץ? בדיקה עצמית, שאלות, תשובות..אני רוצה לדעת ואולי בכלל לא?

למי יש כח??!

ואולי בכלל ישבר לי הלב לגלות שאני לא כזאת משהו?

הפוטנציאל הלא ממומש מקיש נקישות קלות של נידנוד לפעמים ביומולדת, במיוחד עגול או כזה חצי עגול…לפעמים בברכות של השנה טובה העברית והלועזית, לפעמים כשילד נולד או קצת גדל, בימים של הצלחה ולפעמים בימים של דיכאון או עצב.

ואנחנו חיים איתו, לצידו עם הפוטנציאל הזה, הלא ממומש, עם תזכורות במרווחים משתנים.

עד שהפוטנציאל מתחיל לנדנד.

מנקישות קלות, הפוטנציאל הלא מומש הופך להיות, דפיקות חזקות, מרעידות כאלה שכבר לא ממש אפשר לישון בגללן וגם אם ישנים, מתעוררים באמצע הלילה עם מחשבות, כאבים שונים וחדשים בגוף שמסמנים לנו שיש צורך להקשיב פנימה ולעשות בדק בית… כל אחד מגיב אחרת.

ואז אנחנו מבינים שאין ברירה, כדאי לטובתנו,

לפנות זמן לנו,

לשיחה צפופה עם עצמנו, להבין מה יש שם מאחורי האבק, הערפל הסמיך?

מה אנחנו רוצים שם לעצמנו?

מה אנחנו מפחדים בכלל להעיז לומר שאנחנו רוצים?

כשאנחנו מבינים את זה רציונלית ורגשית, אנחנו מבינים, שמה שזה לא יהיה שם מעבר לדלת, מעבר לערפל, אנחנו רוצים לגלות אותו, להתמודד איתו, להיות בנוכחות מולו.

אנחנו מחליטים ובוחרים דרך שתסייע לנו להוציא את עצמנו החוצה.

 מחליטים להפסיק לשחק מחבואים עם עצמנו.

מחליטים להפסיק להיות פוטנציאל של עצמנו.

ומה עושים אחרי שהחלטתי להקשיב ולחפש דרך להוציא את עצמי לאור?

פינת התכלס:

מצאו תוכן אחד בנוגע לנושא, תפקיד, חלום, עניין, מטרה, שאיפה  אותם אתם רוצים להגשים בעצמכם.

דוגמאות לתוכן שנמצא מסביבכם ונגיש לכם:

חבר שמבין בנושא ויכול לפרט לכם עליו ,

אתר עם מידע רלוונטי ,

סרטון וידאו,

קבוצה בפייסבוק, בלוג, ניוזלטר, מישהו שמומחה בתחום.

עצם הפעולה מקרבת את המטרה אליכם.

אתם מתחילים להוריד את הרעיון, הפוטנציאל הגדול  למשהו קונקרטי ונגיש.

התחלתם? ראיתם כי טוב ואתם רוצים רוח גבית להעמקת מימוש הפוטנציאל?

רוצים קיצור דרך?

דברו איתי ונחשוב יחד מה עוד דרוש לכם בנקודה בה אתם נמצאים.